קורן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בתביעה שלפניי מבקשת התובעת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה. התובעת רכשה פוליסת ביטוח כבודה מאת הנתבעת. בעקבות תאונת דרכים שבה הייתה מעורבת התובעת, נגרמו לה נזקים - חפצים וביגוד אשר היו במזוודה שהייתה במכוניתה ניזוקו או התפזרו לכל עבר. בהיותה של התובעת מבוטחת בביטוח כבודה המוגבל בסכום של 1,750$, הגישה התובעת את סכום התביעה על סך של 7,000 ₪, בהתאם לשער היציג של הדולר – 4 שקלים ל-1 דולר.

התובעת צירפה לכתב התביעה טופס תביעה שאותו הגישה לנתבעת וצירפה אליו קבלות שונות. סך הסכומים שפורטו עלה על סכום התביעה.

להגנתה, טענה הנתבעת, כי ערכה חקירה ונתברר לה, כי מדובר בדרישה כוזבת ובניסיון חסר תום לב לקבל כספים שלא כדין. עוד היא טוענת, כי בהתאם לסעיף 7.1 לפוליסה, אין כיסוי ביטוחי לנזק הנתבע, שכן מדובר באירוע שהתרחש כתוצאה מרשלנותה של התובעת. לטענת הנתבעת, מאחר שהמזוודה הייתה במושב האחורי כשהיא לא סגורה, תכולתה התפזרה בעקבות אירוע התאונה לכל עבר. לטענת הנתבעת, לאור התרשלות זאת, אין מקום לפצות את התובעת.

הנתבעת אף טוענת שאין לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם למצלמה, שכן הפוליסה מחריגה פיצוי בגין נזק שנגרם למצלמה, והזכאות לפיצוי ניתנת רק במקרה של גניבה או נזק אש. עוד טוענת הנתבעת, כי בחקירה מאוחרת שנעשתה לתובעת התגלו סתירות שונות בין הנטען בטופס ההודעה שמסרה בסמוך לאירוע לבין הדיווח שמסרה מספר חודשים לאחר מכן לחוקר מטעם הנתבעת. לאור כל זאת, טוענת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה.

בדיון שהתקיים לפניי הופיעו הצדדים ושמעתי את טענותיהם.

התובעת תיארה את מאמציה לנסות ולפתור את המחלוקת עם הנתבעת ללא נקיטת הליכים משפטיים. התובעת תיארה את התאונה: רכבה התהפך פעמיים ונתקע בצוק, שמשות הרכב נופצו ועקב כך - המזוודה עפה מהרכב ותכולתה התפזרה. לדבריה, היא פונתה לבית החולים ורוב הציוד נשאר במקום ולא נאסף. חלק קטן מהציוד הגיע לרשותה. התובעת ציינה, כי התביעה כוללת אך ורק נזקים בגין הציוד והביגוד שלא הגיעו לרשותה.

עוד היא הסבירה, כי היא נוהגת לשמור קבלות של ביגוד שאותו היא רוכשת מסך מספר שנים. היא אף אמרה, כי היא התגוררה תקופה מסוימת בחו"ל, וכי שם מקובל לשמור על קבלות, לאור תודעת השירות של חברות המוכרות בגדים.

במהלך הפסקה בדיון, סימנה התובעת על גבי ת/1 את פירוט המרכיבים השונים של כל חשבונית מהחשבוניות שצירפה לכתב התביעה.

נציג הנתבעת הסכים, כי זו קיבלה את הקבלות שאותן צירפה התובעת לכתב התביעה, למעט שלוש קבלות. עם זאת, הוא טוען, כי עקב היעדר כיסוי ביטוחי, אין מקום לשלם את סכום הקבלות לתובעת. עוד הוא טוען, כי כשהגישה את תביעתה לחברת הביטוח, התובעת לא פירטה את מרכיבי החשבוניות, ועשתה זאת לראשונה רק במועד הדיון בביהמ"ש.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים אני קובע, כי לתובעת יש כיסוי ביטוחי בגין כל הנזק לכבודה, למעט עדשת המצלמה. אינני מקבל את טענת הנתבעת, כי השארת מזוודה לא נעולה במושב אחורי של רכב מהווה התרשלות של התובעת. אני סבור, כי אדם סביר לא מצפה שבמהלך נסיעה ברכב הוא יחווה אירוע תאונת דרכים שבעקבותיו שמשות הרכב יתנפצו והמזוודה שלו תעוף החוצה ותכולתה תתפזר. כמו כן, אדם סביר לא צופה אפשרות שהוא ייפצע ויפונה לבית החולים, כך שהוא לא יוכל לאסוף את תכולת המזוודה שהתפזרה. לאור זאת, אני סבור, כי יש מקום לפצות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לכבודה שלה בתאונה.

באשר למצלמה - אני מקבל את טענת הנתבעת, כי זו אינה מבוטחת, בהתאם לחריגים הקבועים בסעיף 7.1 לפוליסה, ועל כן - אין מקום לפצות את התובעת בגין רכיב זה.

יש לקיים דיון נפרד בשאלת הנזק בלבד, מאחר שרק במהלך ההפסקה בדיון, התובעת פירטה את תכולת החשבוניות השונות, ולכן - לא הייתה לנתבעת אפשרות לבדוק אותו בקפידה. בדיון זה תוכל הנתבעת לטעון טענות נוספות לגבי אמינותן של החשבוניות והקבלות שאותן צירפה התובעת.

בשלב ראשון, אני נותן לצדדים אפשרות לנסות ולהגיע להסכמה על גובה הפיצוי המגיע לתובעת בעקבות החלטתי. ככל שהם לא יגיעו להסכמה – יתקיים דיון נוסף אך ורק בשאלת גובה הפיצוי המגיע לתובעת.

התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 27/05/10. עד אז יעדכנו הצדדים את ביהמ"ש כאמור בהחלטתי. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תש"ע, 27/04/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: